ירושלמי- גדלו של תחום שבת

חז"ל לימדו שמקומו של אדם לעניין תחום שבת הוא רחב יותר מגבולות העיר שבה הוא נמצא.

אולם עד כמה גדול תחום שבת? מה שטחו? 

הרמב"ם בהלכות שבת כותב: "היוצא חוץ לתחום המדינה בשבת לוקה שנאמר 'אל יצא איש ממקומו ביום השביעי', מקום זה הוא תחום העיר, ולא נתנה תורה שיעור לתחום זה אבל חכמים העתיקו שתחום זה הוא חוץ לשנים עשר מיל כנגד מחנה ישראל, וכך אמר להם משה רבינו לא תצאו חוץ למחנה, ומדברי סופרים שלא יצא אדם חוץ לעיר אלא עד אלפים אמה אבל חוץ לאלפים אמה אסור, שאלפים אמה הוא מגרש העיר."

המקור לשיעור "שנים עשר מיל כנגד מחנה ישראל" הוא בירושלמי (עירובין פ"ג ה"ד):

"רבי שמעון בן ביסנא בשם ר' אחא: אין לך מחוור מכולן אלא תחום שנים עשר מיל כמחנה ישראל."

הירושלמי מלמד שתחום שבת מהתורה הוא כשטחו של מחנה ישראל במדבר, שהיה שנים עשר מיל, וחכמים החמירו שלא יוצא יותר מאלפים אמה. 

ראשונים אחרים סוברים שדין תחומין הוא כולו מדרבנן, ונמצא שלדבריהם הבבלי חולק על הירושלמי בזה. 

בדברי הירושלמי מודגש המבט הכללי הרגיל בתורת ארץ ישראל. המקום של כל אדם נמדד לפי המקום של מחנה כל ישראל. בבבלי לא אומרים כך, ואין דיבור כלל על תחום שבת מעבר לאלפים אמה. בבבלי המבט הוא מבט פרטי, ולא עוסקים בראיה הכוללת המרחיבה את התחום כנגד מחנה כל ישראל.

האר"י הק' (ענין תחום שבת) מבאר בהרחבה את משמעות השיעור המקורי הרחב של שנים עשר מיל, והשיעור המצומצם של אלפים אמה שגזרו חכמים. הרב קוק זצ"ל מעמיק את המשמעות של דברי האר"י, באורות התחיה טז. "וְהַמַּשְׂכִּלִ?ים יָבִֽינוּ".